כיצד
כותבים אנסין
צעד מס.
1: הבנת השאלות
q
קרא
היטב את כל השאלות
q
סמן
את מילות המפתח בשאלות
צעד מס. 2:
קריאת השיר
q
קרא
פעמיים את השיר
q
סמן
בשיר מילים, הקשורות למילות המפתח שסימנת בשאלות
צעד מס. 3:
הסיטואציה בשיר
q
כתוב
על דף טיוטא מהי הסיטואציה בשיר:
q
מי
הדובר/ת? מי הנמען (אם יש)? האם יש דמויות נוספות? מה הקשר ביניהן?
q
מקום: היכן מתרחשים הדברים?
q
זמן:
יום/לילה; עבר/הווה/עתיד; עונות השנה וכו'.
צעד מס. 4:
כתיבת התשובות
q
ענה
על כל סעיפי השאלות לפי הסדר
q
שים
לב: מילות המפתח חייבות להופיע גם בתשובתך!
טיפים
q
נתקלת במילים בלתי מובנות?
ü
נסה להבין את המילה
על פי השורש שלה וההקשר בו היא כתובה
ü
נסה להבין באופן
כללי האם זו מילה "חיובית" או "שלילית"
ü
לא הצלחת? עבור הלאה. על פי רוב ניתן להבין שיר גם אם אין
מבינים כל מילה.
q
בדוק:
האם השיר הוא סונטה? האם זהו שיר ארס פואטי?
q
היזהר מאסוציאציות פרטיות
ü
ודא שהפרשנות שלך
מבוססת על מה שכתוב. חשוב פעמיים לפני שימוש בביטויים "לדעתי", "זה מזכיר
לי", "נראה לי ש..."
ü
כתבת משהו? מיד אחר
כך צטט את הקטע המתאים בשיר, שמבסס את טענתך.
אמצעים
שיריים / אמנותיים / עיצוב
כותרת השיר
לעיתים קרובות
מהווה אמצעי שירי בפני עצמה. מתארת את הנושא המרכזי בשיר: "פגישה
לאין קץ"; "האם השלישית", או מדגישה עניין חשוב בשיר: "לתמונת אמא".
לשון ציורית
(פיגורטיבית)
-
מטאפורות: השאלה, העברת משמעות מתחום אחד לתחום
אחר.
דוגמה:
"ברחובות הריקים צעדו בשורות פנסים אדומי זקן" ("האם השלישית")
-
האנשה:
מתן תכונות אנושיות למי שאיננו אדם:
דוגמה: "סתיו
עייף, סתיו יגע ולא מנוחם" (שם)
-
אוקסימורון:
צירוף מילים המכיל סתירה פנימית:
דוגמה: "דומיה
חזקה" (שם); "פגישה לאין קץ" ("פגישה לאין קץ")
-
סינקדוכה:
פרט מוחשי המייצג שלם מופשט:
דוגמה: "עוד
אבוא אל סיפך בשפתיים כבות / עוד אצניח אלייך ידיים" ("עוד
אבוא אל סיפך")
-
מטונימיה:
החלפת מושג אחד במושג אחר המייצג או מסמל אותו, בגלל הקרבה שיש ביניהם
במציאות:
דוגמה: "אחכה
לך כמו נעלייך"
אוצר מילים
קונוטציה: משמעות לוואי של מילה או ביטוי, המשותפת
לציבור שלם.
קונוטציה
מקראית: משמעות
לוואי של מילה או ביטוי, המתבססת על הטקסט המקראי.
משלב לשון:
שימוש בלשון מליצית, לשון גבוהה, לשון יומיום או בסלנג
מבנה
-
חלוקה לבתים ומספר שורות בכל בית. לדוגמה: השיר
"לתמונת אמא" של גולדברג: 4 בתים מרובעים, שורה שלישית בבית הרביעי שבורה
לשניים.
2.
אורך השורות
-
פסיחות, גלישות: גלישה של משפט תחבירי מעבר לשורה.
דוגמה ("רגע אחד", נתן זך):
רגע אחד שקט,
בבקשה. אנא,
אני רוצה לומר
דבר מה. הוא הלך
וחלף על פני.
לא יכולתי לגעת בשולי
אדרתו. מי יכול
היה לדעת שבעוד לילה יהיה
קשה כמו ציפור,
ריק כמו אבן
-
חזרות:
תבניות חוזרות:
"לא תמהת, לא רגזת…
לא אשאל…
לא אבכה, לא אלחש" ("לתמונת אמא", גולדברג)
מילים חוזרות:
"אמי" "אני" ," מי?" (שם)
ניגודים
והקבלות
בין מילים,
משפטים, בתים:
בין נושאים
בין דמויות
(למשל, דמות האם לעומת דמות הבת בשיר "לתמונת אמא", גולדברג)
דוגמא לשאלת אנסין מהבגרות:
מהוא הדימוי המרכזי בסיפור ? הסבר והדגם
אהבתי נערה, וגם היא אהבה אותי, אבל נאלצתי לעזוב אותה. למה? אינני יודע.
דומה היה כאילו היא
מוקפת במעגל של אנשים חמושים שמכוונים את חניתותיהם כלפי חוץ. בכל פעם
שהתקרבתי, נתקלתי
חודי החניתות ונאלצתי לסגת. סבלתי מאוד.
והנערה, האם היא לא היתה אשמה בזה?
נדמה לי שלא, בעצם, אני יודע שלא. ההשוואה שלמעלה לא היתה שלמה, גם אני
הייתי מוקף באנשים חמושים, שכיוונו את חניתותיהם כלפי פנים, כלומר אלי.
כשנדחקתי לגשת אל הנערה נתקלתי תחילה בחניתות של האנשים החמושים שלי וכבר
לא הצלחתי להתקדם. אולי אפילו לא הגעתי כלל אל האנשים
החמושים של הנערה, ואם אמנם הגעתי, כי אז כבר שתתי דם מן החניתות שלי
והייתי מחוסר הכרה.
האם נשארה הנערה לבדה?
לא, אחר הצליח להידחק ולגשת אליה, בקלות ובלי מכשול. ואני, תשוש ממאמצי,
צפיתי בהם בשיוויון נפש, כאילו הייתי האויר שהם הגישו דרכו את פניהם זה לזה
לנשיקה הראשונה".
קישורים חיצוניים:
סרט וידאו של מורה לספרות מנתחת אנסין
|